#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ל. א מתי מתפלל תפילת הדרך?<p dir=""rtl"">והאם מתפללו עומד או מהלך?</p>"	"מתפלל משעה שמהלך בדרך, עד פרסה.<p dir=""rtl"">רב חסדא אמר מעומד ורב ששת אמר אפ' מהלך, [ומכל מקום כשהלכו בדרך ורב חסדא עמד אמר רב ששת לשמשו שגם יעמוד מהיות טוב אל תקרא רע].</p>"	ברכות ל.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. ב מה בין הבינינו לתפילה קצרה (3)?	בהביננו אומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכשחוזר לביתו אינו חוזר ומתפלל. ותפילה קצרה אינו אומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכשחוזר לביתו חוזר ומתפלל. הלכה הביננו מעומד, ותפילה קצרה בין מעומד בין מהלך.	ברכות ל.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. ג היה מהלך בדרך ורוכב על החמור והגיע זמן התפילה האם ירד מהחמור או לא, וכיצד הלכה?	ת&quot;ק אומר אם יש לו מי שישמור לו על החמור יתן לו וירד ויתפלל ואם לאו יתפלל על החמור, רבי אומר אפ' שיש לו יתפלל על החמור מפני שאין דעתו מיושבת עליו, וכן הלכה.	ברכות ל.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. ד לאיזה כיון מתפללים ומנין?</p><p dir='rtl'>ומה יעשה סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות, ומנין?	היה עומד בחו''ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנא' &quot;והתפללו אליך דרך ארצם&quot;, היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר &quot;והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת&quot;, היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר &quot;והתפללו אל הבית הזה&quot;, היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר &quot;והתפללו אל המקום הזה&quot;, היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת, היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת. נמצאו כל ישראל מתפללים למקום אחד א''ר אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קרא &quot;כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות&quot; תל שכל פיות פונים בו.</p><p dir='rtl'>סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנא' &quot;והתפללו אל ה'&quot; (מבואר בירושלמי שיכוין פניו כלפי מעלה).	ברכות ל.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל. ה מי שצריך לצאת לדרך וכד' כיצד יתפלל ויקרא ק&quot;ש ובמאי פליגי?	"דעת ת&quot;ק שמתפלל ויוצא לדרך, וכשיגיע זמן ק&quot;ש קורא, רשב&quot;א אומר ימתין עד שיגיע זמן ק&quot;ש ויקרא ואח&quot;כ יתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפילה. ונחלקו האם תפילה מעומד עדיף או לסמוך גאולה לתפילה עדיף.<p dir=""rtl"">אבוה דשמואל ולוי עשו כת&quot;ק, רב אשי עשה כרשב&quot;א והתפלל מיושב עם הציבור {וכשבא לביתו התפלל שוב מעומד}, ואמר שלא ראה שרבנן קשישי עשו כאבוה דשמואל ולוי. אמימר ומר זוטרא אספו מנין בביתם וקראו ק&quot;ש והתפללו ורק אח&quot;כ יצאו לדרשה. </p>"	ברכות ל.		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: א תפילת המוספים האם מתפללים אותה רק בציבור או גם ביחיד, וכיצד הלכה?	"ר' אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספין אלא בחבר עיר, וחכ''א בחבר עיר ושלא בחבר עיר, ר' יהודה אומר משמו אם יש חבר עיר היחיד פטור, אבל אם אין חבר עיר היחיד חייב.<p dir=""rtl"">א''ר הונא בר חיננא אמר ר' חייא בר רב הלכה כר' יהודה שאמר משום ראב''ע וכן נהג שמואל, וכן אמר רב חנינא קרא ורב יצחק בר אבדימי משום רבינו. אבל ר' ינאי אמר שהלכה כחכמים, וכן אמר ר' יוחנן שנהג ר' ינאי, וכן נהגו רב אמי ורב אסי ור' חייא בר אבא.</p>"	ברכות ל:		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: ב כמה ישהה בין תפילה לתפילה?	רב הונא ור''ח חד אמר כדי שתתחונן דעתו עליו כדכתיב &quot;ואתחנן אל ה'&quot; וחד אמר כדי שתתחולל דעתו עליו כדכתיב &quot;ויחל משה&quot;, (ובירושלמי מבואר שהוא כדי הילוך ד' אמות).	ברכות ל:		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: ג שכח לומר ר&quot;ח בתפילתו האם מחזירים אותו?	בערבית - אין מחזירים אותו שאין ב&quot;ד מקדשים את החודש בלילה [אמימר רצה לומר שרק בחודש חסר אינו חוזק ואמר לו רב אשי דלא שנא].</p><p dir='rtl'>בשחרית ובמוסף - {כיון שיכול לאמרה בתפילה הבאה} בציבור אין מחזירים אותו ששומע משליח ציבור, ביחיד מחזירים אותו.	ברכות ל:		ד' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: ד 'אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש' מנין (4)?	"א&quot;ר אלעזר: דכתיב &quot;והיא מרת נפש&quot;, דילמא שאני חנה שהיתה מרירא לבא טובא.<p dir=""rtl"">ר' יוסי בר חנינא אמר: &quot;ואני ברוב חסדך אבא בתיך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך&quot;, דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא. </p><p dir=""rtl"">ר' יהושע בן לוי אמר: &quot;השתחוו לה' בהדרת קדש&quot; אל תקרי בהדרת אלא בחרדת, דילמא לעולם אימא לך הדרת ממש כי הא דרב יהודה הוה מציין נפשיה והדר מצלי.</p><p dir=""rtl"">אלא א''ר נחמן בר יצחק: &quot;עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה&quot; [וגילו ברעדה - במקום גילה שם תהא רעדה]. </p>"	ברכות ל:		ה' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ל: ה האם ראוי להיות מבודח טובא, והאם מותר למלאות פיו שחוק בעולם הזה ומנין?	"אינו ראוי דכתיב &quot;וגילו ברעדה&quot; וכתיב &quot;בכל עצב יהיה מותר&quot;, אבל אם מניח תפילין אין בזה בעיה.<p dir=""rtl"">למלאות פיו שחוק בעולם הזה, אמר ר' יוחנן שאסור דכתיב &quot;אז ימלא שחוק פינו וכו' אז יאמרו בגוים&quot; רק כשיאמרו בגוים וכו'.</p>"	ברכות ל:		ה' פרק
